הגהה לשונית לקבצים גרפיים 

רבים חושבים כי ברגע שהעורך הלשוני סיים את עבודתו, העריכה הלשונית והגהה של ספרים (והדגש הוא על ספרים בלבד), תמו גם הן. אך זה נכון בחלקו. עריכה לשונית אמנם תמה, אך ההגהה הלשונית רחוקה מלהסתיים. מדוע?
כידוע, כתבי יד רבים שאמורים להתפרסם בהוצאת ספרים גדולה או לצאת לאור על ידי אנשים פרטיים, עוברים לידיו של מעצב גרפי שממספר את העמודים בתוכנה גרפית, מבצע עימוד לכל עמודי הספר וקובע את המראה העיצובי של פנים הספר; גודל אות, מרווחים בין שורות, גודל אותיות של רשאי הפרקים ועוד. אולם לאחר שהמעצב הגרפי שולח למחבר או להוצאת הספרים את הקובץ הגרפי, מתגלים בו שגיאות לשון ובעיות התקנה. מדוע?
ייתכן כי בטקסט שנכתב בקובץ וורד ומעומד בקובץ גרפי יהיו; שגיאות לשון שלא היו בתום שלב העריכה הלשונית והגהה, מילים שבורות שמתחילות בשורה חדשה, שורות חדשות שמתחילות באמצע פסקה, מקפים שאינם במקומם ועוד. לפיכך ברגע שאתם מעוניינים לפרסם כתב-יד ולשם כך שוכרים את שירותיו של עורך לשוני, רצוי לסכם עמו שבסיום העימוד הגרפי של הספר, הוא יבצע הגהה נוספת על החומר ויתן אישור לכך שהטקסט תקין מבחינה לשונית.
זהו שלב הכרחי ביותר ולא, ייתכן כי בטקסט שיראה אור בקרוב, יהיו שגיאות שונות שיפגמו באיכותו. חשבו לרגע מה יאמר הקורא שייקח לידיו את הטקסט ויתחיל לקרוא אותו? לא נעים. לכן, אסור לוותר על עריכה לשונית ועל הגהה סופית של הטקסט, רגע לפני מסירתו לבית הדפוס לשם הדפסתו.